אוזן ואח' נ' אמריקן ישראל קולג' בע"מ ואח'

החלטה

1.המשיבות, שנרשמו כמשתתפות בקורס למנהלי גבייה והוצאה לפועל שקיימה המבקשת מס' 1 (להלן: החברה), הגישו תביעה נגד החברה לפיצוי נזקיהן שנגרמו כתוצאה מהפרת התחייבויות החברה על-פי הסכם שנכרת ביניהם.

2.המבקשים הגישו בקשה להעברת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה עקב העדר סמכות מקומית לבית המשפט לתביעות קטנות בצפת, ולמחיקת התביעה נגד המבקש מס' 2 עקב העדר יריבות.

הסמכות המקומית

3.תקנה 2 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן: תקנות שיפוט בתביעות קטנות) קובעת את מקום השיפוט מבחינת הסמכות המקומית. תוכנה אינו זהה לכללי הסמכות המקומית שנקבעו בתקנות סדר הדין, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין). כך, למשל, לתקנה 5 בתקנות סדר הדין, שעניינה הוא הסכם שיפוט, אין מקבילה בתקנות שיפוט בתביעות קטנות. יתר על כן, מהאמור בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות - "והוא על אף כל האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין" - אנו למדים כי "המחוקק ידע לפטור את הצרכן הקטן מעולה של תניית שיפוט ייחודית, מקום בו בוחר התובע להגיש את תביעתו בבית משפט לתביעות קטנות" (הערת אגב של השופט י' עמית בת"א (שלום עכו) 3814/97 שירביט סוכנות נסיעות בע"מ נ' לוי פרדי (פורסם בנבו, 2.6.1998)).

4.המבקשים העלו ארבעה נימוקים לטענתם כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט בחיפה ואיננה נתונה לבית המשפט בצפת: מקום החתימה על ההסכם היה במשרדי החברה בחיפה, הקורס התקיים בחיפה, כתובת המבקשים הינה בחיפה ובהסכם שנחתם עם המשיבות מצוייה תניית שיפוט הקובעת כי בית המשפט המוסמך לדון בכל סכסוך בין הצדדים יהיה בית המשפט בחיפה.

5.המשיבות, בתגובתן בכתב, גרסו כי דין הבקשה להידחות לאור המגמה הקיימת בפסיקה להקל על תובעים בכל הכרוך בסוגיית הסמכות המקומית. עוד נטען על ידי המשיבות כי המבקשים פנו אליהן דרך האינטרנט והחתימו אותן על הסכם התקשרות דרך מכשיר הפקס. מכאן, שאין מקום לאלץ את הצרכן המסתייע בשירותי האינטרנט להתדיין עם ספק שירות בבית משפט המרוחק מרחק משמעותי ממקום מגוריו של הצרכן.

6.אכן, קיימת בפסיקה מגמה מקלה בכל הנוגע לכללי הסמכות המקומית, אולם תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות עדיין קיימת ולא הפכה לאות מתה. על הגישות הקיימות בפסיקה באשר למצבים עובדתיים שונים ראו, למשל, ת"א (שלום ת"א) 714188/07 מירס תקשורת בע"מ נ' שמטל בינוי פרויקטים בע"מ (פורסם בנבו, 14.3.2007).

7.כמתואר לעיל, לאור האמור בתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, אין בתניית השיפוט שבהסכם כדי לכבול את ידי המשיבות לבית המשפט בחיפה; אולם המשיבות לא הצביעו על כניסת התביעה לגדר אחת החלופות שבתקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות.

המבקשים ציינו כי החתימה של המשיבות על הסכם ההתקשרות נעשתה במשרד החברה בחיפה, ואילו המשיבות ציינו כי ההסכם הועבר בפקס (אם כי לא הבהירו האם הוא הועבר בפקס מביתה של המשיבה מס' 1 בצפת או מביתה של המשיבה מס' 2 בקיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי, הנמצא בתחום שיפוט מחוז חיפה). בכל מקרה, אין העברת הסכם על ידי אחת המשיבות באמצעות מכשיר פקס מצפת לחיפה כדי לקבוע כי צפת היא המקום בו נוצרה ההתחייבות של המבקשים. העברה בפקס אינה דומה להתקשרות בין צדדים הנעשית ב"חלל הוירטואלי" באמצעות דואר אלקטרוני ברשת. מכשיר הפקס הוא "הדוור" בעוד אשר שיח אלקטרוני ברשת מתרחש ב"טריטוריה נפרדת", בה נפקד מקומו של הדוור המסורתי. עצם העובדה כי המבקשים (כך לטענת המשיבות) השתמשו באינטרנט לצרכי פרסום הקורס נשוא ההסכם (להבדיל מתקשורת ישירה בין הצדדים בעלי הדין באמצעות הרשת) איננה מקנה סמכות מקומית לכל מקום בישראל.

8.לאור האמור לעיל, הנני מורה על העברת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, לו מוקנית הסמכות המקומית.

העדר יריבות

9.המבקשים טענו כי בין המבקש מס' 2 לבין המשיבות אין יריבות משפטית, מאחר והוא היה עובד של החברה ומאחר ובכתב התביעה אין כנגדו עילה אישית. בתגובת המשיבות אין מענה לטענה זו. עיון בכתב התביעה על נספחיו מלמד כי לטענת המשיבות המבקש מס' 2 הינו "הבעלים והנציג הפרונטלי שהתקשר מול התובעות", אולם אין כלפיו כל טענה אישית הנובעת מעצם ההתקשרות. לב כתב התביעה הינו הפרת ההתחייבויות של החברה כלפי המשיבות, ושמו של המבקש מס' 2 אינו נזכר בה (למעט ציון היותו הבעלים והנציג כאמור).

10.לאור מסקנתי בדבר העדר סמכות מקומית, אינני מורה על דחיית התביעה נגד המבקש מס' 2.

11.משהתקבלה הבקשה להעברה עקב העדר סמכות מקומית, הנני מחייב את המשיבות לשלם למבקשים הוצאות בסך 500 ₪.

12.המזכירות תעביר התיק לבית משפט לתביעות קטנות בחיפה.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"ג, 08 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: